<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ד' שער ד'</h1>
<h2>דף כז.</h2>
אלו שאין להם אונאה. דוקא אלו ולא אחרים. וכן [כתב] רב האיי. הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות. אפילו מכר שוה אלף בדינר או בהפך אין בהם אונאה. וכמו שכתב רי"ף דאין אונאה לקרקעות כלל ולא ביטול מקח. וזה במוכר עצמו, אבל השליח יש לו דין אחר, כמו שנכתוב בעזר השם. ומה שאמרו לעיל דהקרקעות וכו' אין להם אונאה, במוכר נכסי עצמו, אבל השליח (עצמו) שטעה בכל שהו בין במטבע בין בקרקע חוזר, [ונראה] שכן הדין באפוטרופוס שטעה כדין זה. ואינו דומה לב"ד, מפני שהוא יחיד. ב"ד שמכרו נכסי יתומים וטעו אפילו בקרקע שמכרו, פחות משתות מחילה הוי כהדיוט, שתות בטל מקח. ואם רצו שלא לבטל הממכר ויחזירו אונאה, מחזירין. לא יהא כח הדיוט חמור מכחן. ואם מכרו שוה מנה במאתים, אין לוקח יכול לחזור בו אם המכר קרקע או עבדים. לא יהא כח הדיוט חמור מכחן. וכן אפטרופוס שמכר קרקע או עבדים שאין לוקח יכול לחזור כדין הדיוט, ולא יהא כח הדיוט וכו'. האחים או השותפים שחלקו מטלטלין, דינן כלקוחות, וכל דיני אונאה נוהגים בהם. ואם התנו ביניהם שיחלקו בשום הדיינים וטעו בשתות בטלה החלוקה, דדיינים ששמו ופיחתו או הותירו שתות מכרן בטל. כל זה שכתבנו, ר"ם פי"ג כתבו.
